סרבנות גט היא אחת התופעות הכואבות ביותר בחברה הישראלית, וקורבנותיה העיקריים הן נשים מסורבות גט, הנותרות כבולות לנישואין טוקסיים ומתוחים. אישה מעוכבת גט היא אישה שבעלה מסרב לתת לה גט למרות שבית הדין הרבני או בית המשפט כבר פסקו שעל הנישואין להסתיים. המצב הזה מציב את האישה במצב משפטי והלכתי בלתי אפשרי, ופוגע אנושות בזכויותיה, בחירותה ובכבודה.
המשמעות ההלכתית והמשפטית של סרבנות גט
על פי ההלכה היהודית, זוג נשוי נשאר "אחד" עד אשר שני בני הזוג מסכימים להתגרש באמצעות גט. מבלי שהאיש יתן גט לאשתו, וללא הסכמת שני הצדדים, הנישואין נמשכים ולאישה אסור להינשא לאחר, גם אם חיי הנישואין התפוררו הרבה קודם לכן. כאן טמון הבסיס ההלכתי לבעיית סרבנות הגט, שכן סירוב הבעל לתת גט מותיר את האישה עגונה ל"אשת איש".
בישראל ישנו נתק בין הדין האזרחי לדין הדתי בנושא הגירושין. בעוד שההליך האזרחי מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ויכול להוביל לפסיקת גירושין, הרי שללא קבלת הגט מהבעל האישה אינה נחשבת כגרושה מבחינה הלכתית. סרבנות גט יוצרת מצב אבסורדי שבו האישה כבר אינה נשואה אזרחית, אך עדיין נחשבת אשת איש על פי ההלכה.
בתי הדין הרבניים הם הזירה המרכזית לטיפול בסרבנות גט, שכן מדובר בסוגיה בעיקרה הלכתית. הם מוסמכים להזמין את הבעל הסרבן לדיון, לקבוע שחובתו ההלכתית לתת גט, ואף לנקוט באמצעי כפייה שונים נגדו. לצד זאת, גם במישור האזרחי בית המשפט למשפחה יכול לפסוק סעדים ופיצויים למסורבת הגט בשל נזקיה.
הגורמים המרכזיים לסרבנות גט
לא קל להבין מה מניע אדם לסרב לבקשתה של בת זוגו להתגרש, ולהתעקש להחזיק אותה שבויה בכבלי נישואין שהתפוגגו מזמן. לרוב מדובר בשילוב של מניעים ושיקולים בעייתיים, הנעים מנקמנות ורצון לשלוט, ועד לקשיים אישיים ואמונות עמוקות. כדאי להכיר את הסיבות המרכזיות לסרבנות גט:
- סחטנות כלכלית: לא פעם בעל מנצל את כוח המיקוח שיש לו בשל הצורך בהסכמתו לגט, כדי לדרוש מהאישה ויתורים כספיים מופרזים תמורת מתן הגט. הוא יכול להתנות זאת במתן זכויות יתר ברכוש המשותף, במשמורת, במזונות או בדרישות סחטניות אחרות שנועדו לרוקן את האישה מנכסיה.
- רצון להתעמר ולנקום: ישנם בעלים המשתמשים בסרבנות גט ככלי להשפיל ולפגוע נפשית באשתם, בשל כעס וטינה כלפיה על רקע הפרידה. הם מתעקשים להותירה כבולה אליהם, נהנים מהשליטה שיש להם בה ומבקשים להעניש אותה על רצונה להיפרד. סרבנות הגט הופכת לנשק של התעללות רגשית.
- אמונות ועמדות אידיאולוגיות: לעיתים הסירוב לתת גט נובע מעמדות דתיות, מוסריות או חברתיות שרואות בגירושין מהלך פסול ולא ראוי שיש למונעו בכל מחיר. יכולות להיות לכך השפעות של לחץ קהילתי או ציפיות משפחתיות הרואות גירושין כדבר שלילי, ולא מוכנים לקבל את רצון האישה לפירוק הנישואין.
- חוסר מודעות ותובנה: במקרים מסוימים בעל הנתפס כ"סרבן" כלל לא מבין באמת את חומרת מעשיו ואת הפגיעה הקשה שהוא גורם לאשתו. הוא מתנהל מתוך אדישות, חוסר הבנה או תפיסות מעוותות לגבי זכויותיו, מבלי להפנים שסירובו לגט הוא בלתי נסבל מוסרית ומשפטית.
הכלים המשפטיים להתמודדות עם סרבני גט
בפני אישה מסורבת גט ניצבות מספר אפשרויות לפעולה משפטית, שנועדו לחייב את הבעל הסרבן לתת את הגט. חשוב להיעזר בעורך דין מיומן בתחום דיני המשפחה, בכדי לבחור את הדרכים האפקטיביות ביותר בנסיבות העניין:
- פתיחת תיק לכפיית גט בבית הדין הרבני: בסמכותו של בית הדין הרבני, בהתקיים עילה מתאימה, לקבוע כי על הבעל חובה הלכתית ליתן גט לאשתו ולשחררה מכבלי הנישואין. אישה שבעלה מסרב לה גט יכולה להגיש תביעת גירושין בבית הדין, ולבקש כי יחייב את הבעל במתן גט. בית הדין ידון בנימוקים לגירושין, ויבחן האם ישנן עילות לחיוב בגט כגון בגידה, התעללות, סירוב לקיים את חובות הנישואין ועוד.
- הגשת תביעה נזיקית בבית המשפט למשפחה: בית המשפט האזרחי אמנם אינו יכול לחייב במתן הגט עצמו, אך הוא יכול לפצות את האישה העגונה בגין הנזקים והסבל הנגרמים לה כתוצאה מהסרבנות. ניתן להגיש תביעה בגין עוולות נזיקיות כמו הסגת גבול, הפרת חובה חקוקה, פגיעה באוטונומיה, נזקים נפשיים וכו׳, ולדרוש פיצויים משמעותיים מהבעל הסרבן. נפסקו תביעות בסכומי פיצויים גבוהים מאוד שיצרו לחץ אפקטיבי על הבעל להתגרש.
- הגשת בקשה להטלת סנקציות על הסרבן: ניתן לבקש מבית הדין הרבני ומבית המשפט שיכריזו על הבעל כ״מסרב לציית״ ויטילו עליו מגוון הגבלות עד שייתן את הגט. סנקציות אפשריות כוללות עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיונות, עיקולי נכסים, ואף מאסר במקרים חמורים. אמצעים אלה אמורים לאלץ את הבעל לשתף פעולה.
- בקשה להיתר נישואין מיוחד: במקרים חריגים ביותר, כאשר בית הדין הרבני השתכנע שמדובר בסרבנות גט זדונית ובעל הסובל מהפרעת אישיות חמורה, ראשי בית הדין הרבני הגדול רשאים להתכנס ולהתיר לאישה להינשא ללא גט, אם כל הדרכים האחרות להשיג את הגט מוצו. זהו פתרון קיצוני ונדיר, המבוסס על עקרונות הלכתיים מיוחדים.
חשוב לציין שעל אף שורת הכלים המשפטיים הזמינים, הרי שכפיית גט על סרבנים עקשנים ממש אינה פשוטה. גם אם בית הדין קבע שיש לכפות גט על הבעל, הליכי האכיפה עצמם אינם מיידים וודאיים. עם זאת, נקיטה נחושה ועקבית בצעדים משפטיים יכולה להגביר מאוד את הסיכוי שהבעל ייכנע ללחץ ויתן את הגט בסופו של דבר.
סנקציות נגד סרבני גט
סרבני גט מצויים בניגוד להחלטות בית דין, ולכן המערכת המשפטית מוסמכת להטיל עליהם מגוון סנקציות. מטרת הסנקציות היא להפעיל לחץ אשר יניע את הסרבן לתת את הגט הנכסף לאשתו. בין הצעדים הנפוצים כנגד סרבנים:
- עיכוב יציאה מהארץ: בתי הדין ובתי המשפט יכולים לאסור על סרבן הגט לצאת מגבולות הארץ עד שיסכים להתגרש. כך נמנעת בריחתו לחו"ל וניתן להמשיך להפעיל עליו לחץ משפטי. גם שלילת דרכון או רישיון נהיגה יוצרת מגבלה על חופש התנועה שלו.
- הגבלות כלכליות: ניתן להטיל על סרבן הגט הגבלות פיננסיות שונות, למשל עיקול חשבונות בנק, הגבלת השימוש בכרטיסי אשראי, עיקול נכסים ורכוש, ועוד. כל אלה מקשים עליו לנהל חיים כלכליים תקינים ומייצרים תמריץ להסכים לגט.
- פרסום פומבי: בשנים האחרונות עוגנו בחקיקה ובתקנות בתי הדין סמכויות לפרסם ברבים את שמות סרבני הגט ולהכריז עליהם כעל "מסרבי ציות". פרסום כזה נותן תהודה ציבורית למעשיהם ומפעיל לחץ חברתי כבד, תוך פגיעה במוניטין שלהם.
- ענישה פלילית: במקרי קיצון, כאשר סרבן גט עיקש מתעלם באופן מתמשך מהחלטות בית הדין, ניתן להורות על מאסרו עד שיסכים להתגרש, אם תנאי המאסר לא ישללו את כשרות הגט. בית משפט פלילי גם יכול להרשיע סרבן בעבירות כמו בזיון בית משפט או אי ציות לצו.
- קנסות ופיצויים כספיים: בתי המשפט מוסמכים לחייב סרבן גט בקנסות עונשיים ובתשלום פיצויים כבדים למסורבת הגט על הנזקים שגרם לה. התשלומים הללו יכולים להגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר, בהתחשב במשך תקופת הסרבנות ובעוצמת הפגיעה הנפשית והחומרית באישה. איום בחיובים עצומים שכאלה עשוי להיות השיקול המכריע שיניע את הבעל לחתום על הגט.
נדגיש כי השימוש בסנקציות כלפי סרבני גט אינו נקי מקשיים. מבחינה הלכתית עולה החשש שגט הניתן מתוך לחץ וכפייה לא ייחשב לגט כשר. גם מבחינה מעשית, יש סרבנים כה נחושים בסירובם עד שגם הסנקציות החמורות ביותר לא מזיזות אותם מעמדתם. למרות זאת, הנסיון מלמד שבמקרים רבים השילוב של הליכים משפטיים וסנקציות הדוקות מצליח דווקא לשבור את התנגדותם של רוב הסרבנים.
ההבדל בין סרבנות גט לעגינות
למרות הדמיון והקשר ההדוק בין המושגים, יש להבחין בין מצב של סרבנות גט לבין מצבי עגינות אחרים. המאפיין המגדיר של סרבנות גט הוא קיומו של סירוב מכוון ורצוני מצד הבעל לתת גט לאשתו, גם כאשר בית הדין או בית המשפט כבר קבעו שעליו לעשות כן. לעומת זאת, עגינות היא מונח רחב יותר המתאר כל מצב שבו אישה "תקועה" בנישואיה מבלי יכולת להשתחרר מהם, אך לא בהכרח עקב סרבנות זדונית של הבעל.
דוגמאות למצבי עגינות שאינם סרבנות גט:
- כאשר הבעל נעדר או נעלם ולא ידוע היכן הוא, למשל עקב מלחמה, אסון טבע או בריחה.
- כאשר הבעל אינו כשיר נפשית לתת גט עקב מחלת נפש או ליקוי קוגניטיבי.
- כאשר הבעל נפטר בלי להשאיר צאצאים, והאישה זקוקה לחליצה מהיבם כדי להשתחרר.
במקרים אלו האישה היא עגונה במובן ההלכתי, אך לא מתקיימת סרבנות מצד הבעל. ההבדל המהותי הוא שבסרבנות גט מדובר בהחלטה אקטיבית ופסולה של הבעל לא להתיר את האישה, בשעה שהיכולת בידו. לעומת זאת, במצבי העגינות האחרים החסם הוא אובייקטיבי ואינו נעוץ ברצונו הרע של הבעל.
מבחינת דרכי ההתמודדות המשפטית ישנם הבדלים בין המצבים. במקרה של עגינות שלא עקב סרבנות, האפשרויות לכפות על הבעל לתת גט הן מצומצמות יותר. ההתמקדות תהיה בעיקר בחיפוש פתרונות הלכתיים יצירתיים לשחרור האישה בדיעבד, כמו קביעת מות הבעל בנסיבות של היעדרות ממושכת, או מתן היתרים מיוחדים לשאת אישה שנייה במקרים נדירים.
לצד ההבדלים המשפטיים, גם ההשלכות החברתיות של סרבנות גט שונות מעגינות רגילה. בשעה שכלפי מסורבות גט מופנים לרוב אהדה ותמיכה ציבורית, הרי שעגונה שבעלה נעדר או חולה נפש עלולה להיתקל ביחס מסויג יותר. גם האישה עצמה תחווה את המצב אחרת – אם בסרבנות גט השליטה של הבעל מתסכלת ומקוממת, הרי שבעגינות רגילה תחושת חוסר האונים נובעת מנסיבות חיצוניות קשות.
לסיכום, סרבנות גט היא אחד הקשיים הכבדים ביותר איתם מתמודדות נשים במסגרת הליכי גירושין בישראל. מסורבת גט נותרת שבויה בידי בעלה אשר מונע ממנה חופש ועצמאות תוך רמיסת זכויותיה הבסיסיות. המערכת ההלכתית והמשפטית כאחד פועלת בשנים האחרונות למיגור התופעה, תוך פיתוח כלים לכפיית גט על סרבנים עיקשים. עם זאת, המאבק בסרבנות גט עוד רחוק מסיום.
כעורכי דין מנוסים בתחום דיני המשפחה, אנו עומדים לצד נשים מסורבות גט ומחויבים ללוות אותן צמוד במסע המפרך לקבלת הגט. נציע ליווי משפטי ואישי, ונכוון את הנשים למיצוי זכויותיהן ולנקיטת הצעדים האפקטיביים ביותר להתרת העגינות – בין אם בבית הדין הרבני, בבית המשפט למשפחה או בכל ערכאה רלוונטית אחרת.
בכל שלב בתהליך הארוך והמורכב נהיה שם בשביל הלקוחה, נספק תמיכה ועצה, ונפעל בכל הכלים החוקיים כדי להפעיל את מירב הלחץ האפשרי על הבעל הסרבן. המטרה שלנו היא להביא לסיום סבלה של האישה ולהשיג את יעד הגט בהקדם האפשרי, כך שתוכל סוף סוף להשתחרר מכבלי העגינות ולצאת לחיים חדשים וטובים יותר. נשמח להתחיל את הדרך יחד, צעד אחר צעד.