משמורת משותפת הפכה בשנים האחרונות למודל מועדף ונפוץ יותר ויותר בהסדרי גידול ילדים לאחר גירושין. בעבר, הנוהג הרווח היה שהילדים נשארים במשמורת אם בלעדית, כאשר האב זוכה לזמני שהות מצומצמים יחסית. אולם עם השינויים החברתיים והמשפטיים, גברה ההכרה בחשיבות מעורבות שווה ופעילה של שני ההורים בחיי ילדיהם, גם במצב של פירוק התא המשפחתי.
נעמיק בנושא משמורת משותפת על כל היבטיו. נלמד מהי המשמעות המעשית של מונח זה ואיך הוא מתורגם להסדרים קונקרטיים, נשקול את היתרונות והחסרונות שבאימוץ מודל זה, ונראה כיצד בתי המשפט מכריעים בשאלת המשמורת המשותפת. כמו כן, נבחן את ההשפעה של משמורת משותפת על חיובי המזונות, ונספק טיפים להתמודדות עם אתגרים אפשריים.
מהי משמורת משותפת וכיצד היא פועלת?
המושג "משמורת משותפת" מתייחס להסדר משפטי שבו שני ההורים הגרושים חולקים את האחריות ההורית לגידול ילדיהם באופן שוויוני ומשמעותי. להבדיל ממצב של משמורת יחידנית, שבה ההורה המשמורן (בדרך כלל האם) מופקד על מרבית היבטי הטיפול בילדים וההורה השני נחשב "משני", במשמורת משותפת שני ההורים נוטלים חלק פעיל בכל תחומי החיים של הילדים.
מבחינה מעשית, משמורת משותפת באה לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים:
- חלוקה שווה של זמני השהות – במקום שהילדים יתגוררו רוב הזמן בבית אחד ויבלו עם ההורה השני רק לפרקי זמן מוגבלים, הם שוהים תקופות משמעותיות אצל כל אחד מההורים לסירוגין. המודל הנפוץ הוא של "שבוע-שבוע" (הילדים גרים שבוע בבית האב ושבוע בבית האם), אבל יש גם חלופות אחרות כמו חלוקה של 5 ימים מול 5 ימים, או 3-4 ימים מול 3-4 ימים. שאיפת המודל היא שבסופו של דבר הילדים יבלו פרקי זמן דומים עם כל הורה.
- אחריות משותפת לקבלת החלטות – בעוד שבמשמורת רגילה ההורה המשמורן לרוב מחליט לבדו בעניינים מהותיים בחיי הילדים (כמו חינוך, בריאות, פנאי), במשמורת משותפת מצופה משני ההורים להיות מעורבים בכל ההחלטות המרכזיות ולקבל אותן בשיתוף פעולה ובהסכמה. הם אמורים להיוועץ זה בזה לגבי כל צומת משמעותית, לשקול את טובת הילד ולפעול מתוך אחריות הורית משותפת (co-parenting).
חשוב לציין שלמרות השאיפה לחלוקה שווה, במציאות לא תמיד יהיה מאה אחוז סימטריה בין ההורים. יתכנו הבדלים מסוימים בחלוקת הזמנים והסמכויות בהתחשב בנסיבות הספציפיות. עם זאת, הגישה היא שבבסיס המשמורת המשותפת עומדת תפיסת שוויון ושותפות בין האם לאב ביחס לילדים.
מהי משמורת משותפת וכיצד היא פועלת? – דוגמה:
נניח שדנה ורון התגרשו כאשר ילדיהם, תומר בן 8 ויעל בת 5, היו קטנים. הוחלט על משמורת משותפת בהסכמה. המשמעות המעשית היא שתומר ויעל מתגוררים שבוע בבית דנה ושבוע בבית רון. בנוסף, ההורים מקבלים במשותף את ההחלטות החינוכיות, הרפואיות והחברתיות החשובות לגבי הילדים. למשל, הם מתייעצים זה עם זה לגבי בחירת בית ספר, חוגים, טיפולים וכדומה. הם חולקים באופן שווה בנטל הכלכלי של גידול הילדים.
יתרונות וחסרונות של משמורת משותפת
בבואם לבחור את המודל המועדף למשמורת ילדיהם לאחר הגירושין, ההורים והמערכת המשפטית שוקלים בכובד ראש את היתרונות והחסרונות של משמורת משותפת. בין השיקולים המרכזיים:
יתרונות:
- שימור הקשר עם שני ההורים – משמורת משותפת מבטיחה לילדים מערכות יחסים יציבות, רציפות ומשמעותיות עם שני ההורים, דבר התורם רבות להתפתחותם הרגשית והחברתית. הם אינם חווים ניתוק או זרות מההורה הלא משמורן.
- חלוקה שוויונית בנטל הגידול – במודל זה, האחריות לטיפול בילדים מתחלקת באופן שווה בין ההורים. הדבר מונע מצב של הורה אחד (בד"כ האם) הנושא במעמסה לבדו, ומאפשר לשני ההורים לשלב גם חיים אישיים ומקצועיים לצד ההורות.
- שותפות בהחלטות מהותיות – העובדה ששני ההורים מגדלים את הילד "בצוותא" ומחליטים יחד בכל הנוגע לחייו מבטיחה שטובתו תילקח בחשבון משני הכיוונים. כל הורה מכיר את הילד ותורם את נקודת מבטו הייחודית.
- מודל לחיקוי של גמישות ושיתוף פעולה – ילדים הגדלים במשמורת משותפת, לומדים כיצד להסתגל למציאות חדשה ורואים דוגמה אישית מההורים לרוח של פשרה, תקשורת בונה ומציאת פתרונות יצירתיים. יש לכך ערך לחיים.
חסרונות:
- קושי ביצירת שגרה ויציבות – מעברים תכופים של הילד בין שני בתים וחוסר המשכיות במרחב הפיזי עלולים לבלבל ולערער את תחושת היציבות שלו. קשה יותר ליצור שגרה קבועה אצל כל הורה.
- הצורך בתיאום רב בין ההורים – להצלחת משמורת משותפת נחוצה רמה גבוהה של תקשורת ושיתוף פעולה בין ההורים. כל החלטה מחייבת תיאום ביניהם. הדבר עלול להיות מאתגר במצבי קונפליקט או יריבות.
- אתגרים לוגיסטיים – כדי לשמור על רצף השהות של הילד בשני הבתים, יש צורך בקרבה גיאוגרפית סבירה ביניהם. גם העברת הילדים, חלוקת ימי חופשה וכדומה מחייבים ארגון לוגיסטי מורכב.
- פיצול במשאבים כלכליים – גידול במודל של שני בתים כרוך לא פעם בהוצאות כפולות מבחינת חדר הילדים, ביגוד, מוצרים בסיסיים. ייתכן גם צורך בהתאמות מבחינת סידורי עבודה של ההורים.
יתרונות וחסרונות נוספים עשויים להשתנות מאד לפי המקרה האינדיבידואלי. למשל, בילדים צעירים מאד בית המשפט עשוי להעדיף הסדר שמבטיח רצף טיפולי אחד, ואילו בבוגרים יותר יתן משקל גם לרצונם האישי. הדבר תלוי במכלול הנסיבות.
השפעת משמורת משותפת על תשלומי מזונות
אחת ההשלכות המשמעותיות של אימוץ מודל משמורת משותפת נוגעת לגובה דמי המזונות שההורה הלא משמורן מחויב בהם. בהסדר משמורת רגיל, שבו האם מקבלת משמורת מלאה והאב רואה את הילדים במועדים מוגבלים, הנטייה היא לחייב את האב בתשלום מזונות גבוהים יחסית, שאמורים לכסות את צרכי הילד ולאפשר לאם לגדל אותו בכבוד.
לעומת זאת, כאשר ההורים חולקים את המשמורת הפיזית והכלכלית על הילדים באופן שווה או שווה בקירוב, תשלומי המזונות צפויים להיות מופחתים בהתאם. הרעיון הוא שהאב מוציא סכומי כסף משמעותיים על צורכי הילדים בזמן שהותם אצלו ולכן אינו צריך עוד להעביר מלוא הסכום לידי האם.
כך למשל, בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות אנו עדים לגישה המצדדת בהפחתת שיעור המזונות בהתאם לחלוקת הזמנים בפועל בין ההורים. אם שני ההורים מבלים 50% מהזמן עם הילדים ונושאים באופן דומה בהוצאותיהם, החיוב הכספי של האב יהיה נמוך יותר, בהנחה שממילא הוא נושא בעלויות במהלך השבוע "שלו".
עם זאת, יש להדגיש כי הלכת הפסיקה בנושא אינה חד משמעית לחלוטין. המזונות אינם מתבטלים כליל גם במשמורת משותפת, אלא מופחתים באופן יחסי. בית המשפט יתחשב גם ביכולותיהם הכלכליות של ההורים, בהוצאות החריגות שנדרשות לכל ילד, ובגורמים נוספים. חישוב המזונות לעולם יעשה באופן אינדיבידואלי.
משמורת משותפת הביאה לכך שגם אימהות מחויבות לעתים בתשלומי מזונות לידי האב, במקרים בהם האב נמצא במצב כלכלי פחוּת או שהילדים שוהים אצלו יותר זמן. תפיסת השוויון בנטל גידול הילדים משפיע על חלוקת התשלומים ביניהם.
השפעת משמורת משותפת על תשלומי מזונות – דוגמה:
נניח שדן וליאת התגרשו ויש להם שני ילדים, עומר בן 10 וגל בת 6. המצב הכלכלי של שני ההורים דומה והם משתכרים סכומים זהים. בית המשפט קבע משמורת משותפת לפיה עומר וגל ישהו שבוע אצל כל הורה לסירוגין. בנסיבות אלו, דן לא יחויב בתשלומי מזונות גבוהים לליאת, שכן חלקו בנשיאה בהוצאות השוטפות של הילדים לא יפחת מזה של ליאת. הוא יישא במחצית מהוצאות המחייה, הביגוד, החינוך והבריאות של עומר וגל בזמן ששוהים אצלו.
לעומת זאת, אם ליאת הייתה משתכרת סכום גבוה משמעותית מדן, אזי במקרה כזה ייתכן שבית המשפט היה מטיל עליה תשלום השלמת מזונות לטובת דן, כדי לאזן את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים לדאוג לצרכי הילדים. ההשתכרות הגבוהה יותר של ליאת הייתה מצדיקה השתתפות רבה יותר מצידה בכיסוי ההוצאות השוטפות, על אף חלוקת הזמנים השווה.
קריטריונים לקביעת משמורת משותפת בבתי המשפט
בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת להכריע במחלוקות בין הורים גרושים בנוגע להסדרי משמורת ילדיהם הקטינים. השאיפה היא כמובן שההורים יגיעו להסכמות בעצמם ויגבשו הסדר מוסכם של משמורת משותפת שיענה על צורכי כולם. אולם בהיעדר הבנות, בית המשפט ישקול שורה של שיקולים בבואו להחליט האם להעדיף משמורת משותפת או יחידנית.
עיקרון העל המנחה את בית המשפט בהכרעותיו הוא עקרון "טובת הילד". כלומר, בראש מעייניו של בית המשפט עומדת השאלה מהו המודל שישרת בצורה המיטבית את התפתחותם התקינה של הילדים, את בטחונם הפיזי והנפשי ואת יכולתם לשמור על יחסים בריאים עם שני ההורים.
בהקשר למשמורת משותפת, קריטריונים מרכזיים שבית המשפט שוקל הם:
- גילאי הילדים – ככלל, ככל שהילדים מבוגרים יותר, כך עולה הסיכוי שבית המשפט יפסוק לטובת משמורת משותפת. ילדים גדולים מסוגלים יותר להתמודד עם מעברים בין בתים והסתגלות למציאות של שני בתים. לעומת זאת, כשמדובר בפעוטות בגיל הרך, לעתים עדיף שיהיה להם בית אחד קבוע עם דמות הורית עיקרית אחת.
- רמת שיתוף הפעולה בין ההורים – יכולת ההורים לתקשר ביניהם באופן תקין ולקבל החלטות במשותף היא תנאי הכרחי להצלחת משמורת משותפת. אם ישנן עדויות לקונפליקט מתמשך וחוסר אמון הדדי, שמקשים על תיאום בנוגע לילדים, בית המשפט עלול להעדיף משמורת יחידנית יציבה יותר.
- מרחק גיאוגרפי בין מגורי ההורים – משמורת משותפת דורשת שני בתים סמוכים יחסית, שהמרחק ביניהם אינו מונע מהילד לנהל "חיים כפולים". אם הבתים רחוקים מדי, הדבר עלול להפריע לשגרה ולרצף לימודים ולכן בית המשפט יבכר פתרון אחר.
- רצון הילדים – ככל שהילדים בוגרים יותר, כך תגבר הנטייה של בית המשפט להתחשב ברצונותיהם ובהעדפותיהם. אם הילדים מבטאים רצון מובהק לשהות זמן שווה עם כל הורה, הדבר יילקח בחשבון בעד משמורת משותפת. אולם רצונם אינו השיקול הבלעדי ולא בהכרח יכריע את הכף.
- מסוגלות הורית ויחסי הילדים עם ההורים – בית המשפט בוחן את טיב הטיפול ההורי בעבר ואת איכות הקשר של הילדים עם כל אחד מההורים. אם יש פערים משמעותיים ביכולות ההוריות או בחוזק הזיקה לילדים, הדבר עלול להצדיק משמורת מלאה בידי ההורה ה"דומיננטי".
בית המשפט משקלל את כלל ההיבטים ומגיע למסקנה מהי נקודת האיזון המושלמת בין הצרכים השונים, כאשר טובת הילד במרכז.
קריטריונים לקביעת משמורת משותפת בבתי המשפט – דוגמה:
יעל ויובל מתגרשים ומתדיינים סביב המשמורת על שני ילדיהם, ליאור בת 12 ובר בן 9. שני ההורים מתגוררים באותה עיר במרחק קצר זה מזה. בדיונים התרשם בית המשפט כך:
- יעל ויובל מקיימים תקשורת שוטפת בנושאי הילדים.
- שני ההורים היו מעורבים בגידול ובטיפול בילדים במשך שנים רבות.
- לליאור ובר יש קשר עמוק ותקין עם שני ההורים והם מבטאים רצון לבלות זמן שווה עם כל אחד.
בנסיבות אלו, סביר שבית המשפט יפסוק לטובת משמורת משותפת, שכן ישנה יכולת להפעיל אותה בהצלחה, ומדובר בפתרון שמיטיב עם הילדים לאור גילם.
כיצד להתמודד עם אתגרים במשמורת משותפת
לצד היתרונות הרבים של משמורת משותפת לרווחתם הנפשית של הילדים, חשוב להכיר בפתח גם בקשיים הפוטנציאליים הטמונים בהסדר זה, ולקבל כלים להתמודדות מיטבית. הורים השוקלים ללכת במסלול של משמורת משותפת צריכים להיות מודעים לאתגרים האפשריים ולהיות מצויידים בגישה הנכונה כדי להתגבר עליהם.
כמה טיפים מועילים:
- שימור התקשורת והדיאלוג – הבסיס לכל משמורת משותפת מוצלחת הוא שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים ושוטפים בין ההורים. יש להשקיע מאמצים בדיאלוג מתמיד, בהיוועצות הדדית ובפתרון בעיות משותף, ולא לתת לקונפליקטים לכרסם ביחסי העבודה ההוריים.
- הפרדה בין המישור הזוגי למישור ההורי – חיוני שההורים ידעו לנתק בין המחלוקות האישיות שלהם כבני זוג לשעבר, לבין ההתנהלות והתיאומים הנחוצים סביב גידול הילדים. שיתוף הפעולה ההורי חייב להתנהל באופן ענייני, בוגר ונקי מרגשות כואבים.
- גמישות והתפשרות – שני ההורים צריכים לגלות מידה של גמישות בארגון זמני השהות וחלוקת האחריות, ונכונות להתאים עצמם לשינויים ולצרכים המשתנים של הילדים. שיתוף פעולה ופשרנות הם שם המשחק, כל עוד טובת הילד במרכז.
- הכלה רגשית של הילדים – ילדים צעירים לעתים מתקשים להסתגל למצב של "חיים כפולים", מרגישים קרועים בין ההורים או חווים געגוע. תפקידם של ההורים הוא להקשיב לקשיים ולתסכולים של הילדים, לתת להם מקום לבטא את רגשותיהם, ולהקרין יציבות ואהבה.
- ייעוץ מקצועי במצבי קושי – לעתים, הסדרי המשמורת המשותפת מייצרים מתחים וחיכוכים בלתי נמנעים. ההורים אינם צריכים להתמודד עם הכל לבד, ומומלץ להם לפנות במוקדם לאיש מקצוע כגון מגשר או מטפל זוגי, שיספק להם כלים להתנהלות מיטבית.
סיכום
משמורת משותפת היא כיום ברירת המחדל של בתי המשפט כאשר הם נדרשים לקבוע הסדרי משמורת בין הורים גרושים. המקרים בהם נפסקת משמורת יחידנית הולכים ומתמעטים, לאור ההכרה בחשיבות שימור הקשר של הילדים עם שני ההורים. עם זאת, המעבר לגידול משותף ושוויוני אינו קל ופשוט – הוא כרוך באתגרים לא מבוטלים.
לשני ההורים תפקיד מפתח בהכוונת ההסדר למסלול בריא. עליהם ללמוד לשתף פעולה באופן הדוק, להקשיב זה לזה ולצרכים האמיתיים של ילדיהם ולהיות מוכנים להתפשר למען המטרה המשותפת. גם כשעולים קשיים וכשהמכשולים נראים בלתי עבירים, חייבים להמשיך ולשים את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות.
אנחנו, כעורכי דין המתמחים במשפחה, מכירים היטב את האתגר העצום הכרוך בבניית משמורת משותפת מאוזנת. ליווי משפטי צמוד לאורך ההליך יכול להקל רבות על ההורים, לסייע בגיבוש הסדר הולם, ולתרום כלים להתמודדות עם חבלי הקליטה של המודל. נשמח ללוות כל אחד ואחת מכם במסע האישי הזה.
בסופו של דבר, הקושי שבמשמורת משותפת הוא אמנם מהותי, אבל היתרונות שבה לרווחת הילדים הם אדירים, ועולים עליו שבעתיים. לא תמיד יהיה קל, אבל בהשקעה ובאהבה, בסבלנות ובנחישות, ניתן יהיה להצליח. כולנו רוצים שילדינו יחושו אהובים ובטוחים, וכי מערכות היחסים שלהם עם שני ההורים תשגשגנה. למען מטרה זו נפעל ללא לאות.