עגינות היא אחת הבעיות הכואבות והמורכבות ביותר בדיני הנישואין והגירושין ביהדות ובמדינת ישראל. מדובר במצב שבו אישה נשואה מנועה מלקבל גט מבעלה ולהשתחרר מכבלי הנישואין, בשל סירובו או בשל נסיבות אובייקטיביות אחרות. מציאות זו יוצרת עוול חמור לנשים הכלואות בה, ופוגעת קשות בזכויותיהן, בחירותן ובאוטונומיה שלהן.
על מנת להתמודד עם תופעת העגינות ולמנוע ככל הניתן את הישנותה, ראוי לנקוט בשורה של צעדים משפטיים וחברתיים. במאמר זה נסקור מספר דרכי פעולה מרכזיות שיכולות להקל על בעיית העגינות ולצמצם את ממדיה. נלמד על כלי הכפייה העומדים לרשות בית הדין הרבני כנגד סרבני גט, על חשיבותם של הסכמי קדם נישואין, על תיקוני חקיקה שנועדו לגבור על הסרבנות, על חשיבות הליווי המשפטי הצמוד, ועל הצורך בהעצמה ותמיכה חברתית וקהילתית לנשים במצוקה זו.
כפיית גט
אחד הכלים המשמעותיים ביותר להתמודדות עם סרבנות גט הוא סמכותו של בית הדין הרבני לכפות על בעל עיקש לתת גט לאשתו. כאשר בית הדין השתכנע שיש עילה הלכתית מוצדקת לגירושין, אך הבעל בכל זאת מסרב להתגרש, הוא יכול לנקוט בשורה של אמצעי לחץ נגדו עד שיציית להוראה.
למשל, בית הדין רשאי להטיל על סרבן הגט צווי הגבלה שונים, כמו עיכוב יציאה מהארץ, איסור החזקת דרכון, שלילת רישיון נהיגה, ואף כליאתו במעצר במקרים חריגים. ההגבלות הללו מצמצמות את חופש התנועה והפעולה של הסרבן ויוצרות לחץ עליו להתקדם לקראת מתן הגט.
בית הדין הרבני יכול גם להטיל על הבעל עיקולים על נכסיו ומקורות הפרנסה שלו, כדי לפגוע בחוסנו הכלכלי ולדרבן אותו לשתף פעולה. למשל, ניתן לעקל חשבונות בנק, להגביל את יכולת השימוש בכספים וברכוש, ולמנוע רווחים עסקיים שונים.
לרשות בית הדין עומדים גם כלים של "שיימינג" חברתי כלפי סרבנים עיקשים במיוחד. בית הדין יכול להכריז עליהם בפומבי כעל "מעגנים" המונעים את התרת נישואיהם שלא כדין, לפרסם את שמותיהם ותמונותיהם ברבים, ולהוקיע אותם ציבורית כדי להפעיל עליהם לחץ מוסרי כבד.
כמו כן, במקרי קיצון מסוימים ובכפוף לעילות מתאימות בית הדין רשאי אף לשלול מהסרבנים זכויות דתיות מסוימות הנתונות לבני הקהילה, כמו הזכות לשמש כעד בחופה, לעלות לתורה, או להיקבר בחלקת קבר יהודית. מדובר בסנקציה חמורה שמטרתה להמחיש לאדם את חומרת מעשיו ואת הנזק שהוא גורם.
עם זאת, כפיית גט אינה פשוטה ולא תמיד אפשרית. על פי ההלכה היהודית יש הגבלות ניכרות על האפשרות לכפות גט בעל כורחו של הבעל, שכן הדבר עלול להביא לגט שאינו כשר ותקף. לכן בית הדין ינסה תחילה לרכך את לב הסרבן בדרכי נועם ובהידברות, ורק אם ייכשל יפנה לצעדים כוחניים יותר.
חשוב לזכור כי האפשרות לכפיית גט תלויה בקיומן של עילות ברורות בהלכה המצדיקות זאת, כמו בגידה מוכחת, אלימות במשפחה, או סירוב בוטה לחיי אישות. ללא עילה מתאימה בית הדין לא יוכל לפעול. לכן מוטב למצות את שאר האפיקים למניעת עגינות טרם פנייה לאמצעי הכפייה.
הסכמים לפני הנישואין
אחד הצעדים החשובים ביותר למניעת עגינות הוא עידוד זוגות לערוך הסכם קדם נישואין מפורט וחכם, שיסדיר את האפשרות של פקיעת הקשר בעתיד ויבטיח מראש את נכונותם של בני הזוג לתת או לקבל גט במקרה הצורך. הסכם מסוג זה משול לפוליסת ביטוח משפטית מפני סרבנות עתידית.
למעשה, מדובר בהרחבה של הסכם הממון הסטנדרטי המוכר היטב ומסדיר את חלוקת הרכוש והזכויות הכלכליות של בני זוג טרם כניסתם לברית הנישואין. בהסכם קדם נישואין ניתן להוסיף גם סעיפים מחייבים לגבי הנכונות לתת ולקבל גט באופן הוגן ומכבד אם חלילה יגיעו הצדדים למבוי סתום, תוך קביעת "אמות מידה" לנסיבות בהן הדבר יתבצע.
ניתן לשלב בהסכם תניות שיבהירו כי סירוב לא מוצדק לתת או לקבל גט ייחשב כהפרה יסודית של ההסכם והבטחת הנישואין, ויגרור אחריו סנקציות כלכליות ומשפטיות. למשל, פיצוי מוסכם משמעותי, העברת נכסים לצד המוכן להתגרש, או ויתור על חלק מהזכויות ההוריות.
מהלך כזה יוצר מחויבות הדדית לכבד את רצון בן הזוג להתנתק מקשר נישואין שאיבד את משמעותו, ונותן לו כלי אכיפה מול צד סרבן בבוא העת. התניות המחייבות בהסכם ממון ישמשו כגורם מרתיע לסרבנות עתידית ויצמצמו משמעותית את הסיכון להיקלעות למצב של עגינות.
חשוב שההסכמים ייערכו בסיוע של עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, שיקפידו על הוראות ברורות, חד משמעיות ובנות אכיפה בשתי הערכאות – האזרחית והדתית. יש לנסח את ההסכם באופן שלא ייחשב ככפייה פסולה של הגט לפי ההלכה. זהו תחום מורכב, אך הפוטנציאל שלו למניעת עגינות – עצום.
חקיקה נגד סרבנות גט
מאבק אפקטיבי בתופעת העגינות לא יכול להיות שלם ללא חקיקת חוקים אזרחיים נוקבים, שימנעו ויצמצמו מראש את התופעה של סרבנות גט. בשנים האחרונות הונחו על שולחן הכנסת כמה הצעות חוק שמטרתן להרתיע ולהעניש סרבנים ולהגן טוב יותר על נשים מעוכבות גט.
ההצעות כוללות בין היתר הסדרת עבירה פלילית של סרבנות גט, כך שסרבן עיקש עלול למצוא עצמו בכלא. כמו כן, יש הצעה לקבוע פיצוי בסכום קבוע לכל יום של עיכוב במתן הגט על ידי הבעל, וכן השתת תשלומי מזונות גבוהים ועונשיים לטובת האישה אם בעלה מסרב לגרש אותה גם לאחר פסיקה של בית הדין לעשות כן.
דרך נוספת היא הרחבת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים והקלה על השימוש בכלי הכפייה העומדים לרשותם, כדי שיוכלו להתמודד ביתר קלות עם הסרבנים. למשל, מתן סמכות אוטומטית לעיכוב יציאה מהארץ של סרבן מרגע שחלפה תקופה מסוימת ללא מתן הגט לאחר פסיקה חיובית, או הסמכה של בית הדין לנהל גם הליכים אזרחיים נלווים כמו עיקול חשבונות או עיכוב רכוש, במקביל להליך הדתי.
בנוסף, אפשר לעודד יוזמות חקיקה שיסדירו ברמה הארצית את נושא הסכמי קדם הנישואין, כך שיהיו לרבים יותר נגישות ומודעות לכלי זה כבר מתחילת הדרך. אם המדינה תעגן בחוק והסכם הנישואין האזרחי את הוראות ההסכמים, הם יעוגנו כברירת מחדל במערכות היחסים ויכנסו לתודעה כאמצעי מקובל להבטחת ההוגנות והצדק במקרה של פרידה עתידית.
אכיפת חוקים כאלה תיצור מציאות חדשה שבה סרבני גט לא יוכלו עוד להתחמק מאחריותם ומחובתם החוקית והמוסרית לשחרר את בנות זוגם. ככל שהכלים המשפטיים יהיו חדים ואפקטיביים יותר, כך יצטמצם מספר מקרי העגינות. קידום חקיקה אזרחית בתחום היא משימה חשובה למען שינוי פני הדברים.
ייצוג משפטי
לייצוג משפטי מקצועי וקרוב על ידי עורך דין מומחה לדיני משפחה ישנה חשיבות עצומה במקרים של סרבנות גט ועגינות. מלבד מורכבות ההליכים ושלל הזירות הדיוניות בהן הם מתנהלים, מדובר במצב כאוטי, רגיש ומעורר רגשות עזים עבור האישה הנתונה בו. ליווי משפטי אישי יכול להקל עליה ניכרות ולהעלות את סיכוייה להשתחרר מהסבך.
כבר משלב מוקדם חשוב שאישה הנתקלת בסרבנות מצד בעלה תיוועץ עם עורך דין בעל ידע בתחום, שינתח עבורה את מכלול הנתונים, יעמוד על זכויותיה ויכין אסטרטגיה משפטית מתאימה להתמודדות עם הבעיה. הוא יוכל להעריך נכונה באיזו ערכאה – אזרחית או דתית – יש לה סיכוי טוב יותר לקבל מענה הולם, ובאילו מסלולים כדאי לפתוח.
עורך דין שבקיא בהליכי בית הדין הרבני ידע להגיש את התביעות הנכונות, לתמרן נכון בין כלי הכפייה העומדים לרשות בית הדין, להפעיל לחץ במקומות הרגישים, ולהתמודד עם התנהלות ערמומית של הצד שכנגד. הוא יוכל לייצג את האישה מול הרכב הדיינים, להציג את טיעוניה בצורה משכנעת, לדרוש את הסעדים החשובים לה, ולהילחם עבורה על קבלת הגט בתנאים הטובים והמכבדים ביותר.
במקביל, עורך דין יוכל לנהל עבור מרשתו הליכים אזרחיים משלימים בבית המשפט לענייני משפחה, אם נדרש. הוא יתבע בשמה פיצויים על נזקי העגינות, ידרוש הסדרי ראיה הוגנים עם הילדים, ויפעל למיצוי זכויותיה הרכושיות מול סרבן הגט. כל אלה עשויים להפעיל לחץ נוסף על הבעל להסכים להתגרש כדי להימנע מהרעת מצבו.
נוכחות קבועה של עורך דין מלווה לצידה של אישה מעוכבת גט יכולה לחזק את עמדתה מול גורמי הלחץ החיצוניים, להעצים את קולה ואת האמון שלה בתהליך, ולתת לה את התחושה שהיא אינה לבד במערכה. עורך הדין ישמש לה אוזן קשבת, מעין "פסיכולוג" וכתף תומכת, לצד הובלת ההיבטים המשפטיים הסבוכים.
חשוב שנשים הסובלות מעגינות ומסרבנות גט יפנו לעורכי דין שהם בעלי מומחיות וניסיון רב בתחום זה, ובעלי רגישות לצרכיהן הנפשיים. לא פחות מכך, רצוי שיהיו בעלי היכרות טובה עם עולם המושגים והמוסדות הדתיים, ויכולת תמרון טובה במסדרונות בתי הדין הרבניים לצד בתי המשפט האזרחיים. כל אלה הם נכסים חשובים לצורך ליווי אפקטיבי בהליך כה טעון וקריטי.
קבלת ליווי משפטי ממוקד בשלב מוקדם ככל הניתן יכולה להיות ההבדל בין התרת עגינות יעילה, לבין סחבת ארוכה ומייסרת. ככל שייצוג משפטי איכותי יהיה נגיש יותר לנשים וילווה אותן לכל אורך הדרך, הסיכוי למיגור סרבנות הגט ולפתרון מהיר יותר של מקרי העגינות הקיימים ילך ויגדל.
תמיכה חברתית וקהילתית
לצד המסלולים המשפטיים להתמודדות עם עגינות, קיימת חשיבות עצומה גם להיבטים החברתיים והקהילתיים של הסיוע לנשים במצב זה. חיזוק מערכות התמיכה החברתית בהן ועידוד קבלתן המלאה בקהילה למרות מצבן האישי, הם צעדים הכרחיים למניעת ההשפעות ההרסניות של העגינות על חיי העגונות.
ברמה הארצית והמקומית כאחד פועלים בשנים האחרונות ארגונים חברתיים שונים, פמיניסטיים ודתיים, שמטרתם לספק מעטפת תומכת לנשים מסורבות ומעוכבות גט. הם מהווים עבורן כתובת לשיתוף, הכלה, העצמה נפשית וסנגור ציבורי. בין היתר, מדובר בעמותות כמו "יד לאישה", "מבוי סתום" ו"קולך".
ארגונים אלה מפעילים מוקדי סיוע המציעים ליווי אישי ואוזן קשבת לנשים, קבוצות תמיכה בהן הן יכולות לפגוש נשים אחרות במצבן, סדנאות להתמודדות עם משברים אישיים ומשפחתיים, וייעוץ משפטי ראשוני בסוגיות של דיני נישואין וגירושין. הם גם מגבים את האישה אל מול מוסדות הרווחה והטיפול הפורמליים.
במקביל, הארגונים מנסים להעלות לסדר היום הציבורי והתקשורתי את הסוגיה החברתית הכאובה של העגינות ולהציף אותה בפני מקבלי ההחלטות. פעילותם כוללת הפגנות וימי מחאה, קמפיינים לגיוס המודעות לבעיה ולזירוז פתרונות, קידום יוזמות חקיקה בנושא, הנגשת מידע והסברה לנשים בסיכון, ולחץ על הרבנות לנקוט ביתר נחישות כלפי הסרבנים.
כמו כן, ישנם גם ארגונים ורבנים אורתודוכסיים שמבקשים לתת מענה לבעיית העגינות מתוך שמירה על גדרי ההלכה ותוך כבוד למסורת היהודית. הם מציעים פתרונות הלכתיים יצירתיים כמו שימוש בהרכבי בוררות אלטרנטיביים או פסיקה התומכת בזכות האישה לגירושין במקרים המתאימים, ומנסים לגייס את הממסד הרבני הממוסד להתגייסות למען העגונות. הכרה ותמיכה דתית של הקהילה והמנהיגות הרוחנית במסורבות הגט הן חיוניות להחלשת הסטיגמות כלפיהן ולשינוי פני הדברים.
השילוב של כוחות אזרחיים ודתיים הפועלים יחד למיגור עגינות ולהצבת הנושא על סדר היום, לצד מתן סיוע פרטני הדוק לכל אישה הזקוקה לכך – אלו הם צעדים חברתיים מתבקשים שיכולים למנוע ולצמצם את היקף התופעה העגומה. ככל שהחברה, על כל גווניה, תגלה אפס סובלנות לסרבנות גט ותעמוד כחומה בצורה לצד הנפגעות, כך יוכל להתחולל שינוי של ממש במציאות העגומה.
לסיכום, המאבק בתופעת העגינות וסרבנות הגט הוא אתגר מורכב הדורש שימוש בשורה ארוכה של צעדים ואמצעים. בין אם מדובר בכלי הכפייה העומדים לרשות בתי הדין הרבניים נגד סרבנים, בעידוד השימוש בהסכמי קדם נישואין מחייבים, בשינויי חקיקה ובסעדים משפטיים מקבילים, ובליווי משפטי ואנושי הדוק של כל אישה נפגעת – לכל אחד מהצעדים הללו תפקיד חשוב במיגור התופעה.
נדרשת הירתמות כוללת של כל הגורמים הרלוונטיים – משפטיים, רבניים, חברתיים, פוליטיים ואזרחיים – כדי לחולל את המהפכה הנדרשת. אם יושקעו די משאבים ותשומת לב ציבורית במאבק, ואם הנשים העגונות עצמן ירגישו שהן לא לבד ושיש להן אל מי לפנות, הימים של סרבנות הגט ייראו כמו תקופה אפלה מן העבר הרחוק.
כעורכי דין הפועלים למען נפגעות סרבנות גט, אנו מאמינים שצירוף נכון של מקצועיות, אכפתיות ונחישות כלפי כל מקרה ומקרה יכולים לעשות את ההבדל. נמשיך ללוות מקרוב כל אישה הזקוקה לסיוע ולהילחם למענה בכל הזירות האפשריות, עד שתזכה סוף סוף בחופש ובשלווה המגיעים לה מכוח היותה בן אנוש חופשי. נפעל בכל הכוח גם ליצירת המודעות והשינוי החברתי הנדרש כדי למנוע ככל הניתן הישנות של מקרים עתידיים.
המאבק למיגור עגינות הוא מאבק חשוב מאין כמוהו לשוויון, לכבוד ולחירות של נשים במדינת ישראל. בכוחנו המשותף נביא בעזרת השם להפסקת העוולה הזו ולמתן מזור למסורבות ולמעוכבות הגט שביננו. יחד, בנחישות ובאמונה, ננצח את הקשיים.